אין עדיין תגים.
שבוע שעבר היה חגיגי עבור המעבדה. ביום שני קיימנו את מעגל הפרגמטיקה הראשון שבו נדון בנושאים הקשורים ביכולת להבין משמעות מעבר לנאמר במשפט. וגם חגגנו את חג החנוכה. ביום חמישי, ביקר אותנו במעבדה פרופ' סטיבן קריין, אחד מגדולי החוקרים בנושא רכישת שפה. שוחחנו איתו ושמענו הרצאה שלו, וגם חגגנו איתו את חג החנוכה.
פרופ' קריין מתמחה בלהראות שלילדים וילדות בגילאים הצעירים יכולות שפתיות מרשימות – באמצעות שימוש במטלות המותאמות במיוחד לילדות.ים, שמאפשרות – ככל האפשר- קונטקסט טבעי לשיח. למשל, במחקר מעניין, הוא בדק כיצד ילדות.ים מבינות.ים למי מתייחס כינוי גוף. כשאנחנו שומעים את המשפט "הוא אמר שדני הלך לישון" ברור לנו שכינוי הגוף "הוא" אינו יכול להתייחס לדני. כיצד נבדוק האם גם לילדות.ים יש את ההבנה הזו??
במשחק של פרופ' קריין הוצגו בפני הילד.ה ובפני בובה (קרמיט הצפרדע) סיפורים קצרים מומחזים באמצעות דמויות שונות. בסיפור לדוגמא, נאמר לילד.ה שכרובי, עוגיפלצת וטרול עושים תחרות קפיצות, ורובוקופ הוא השופט. כל אחד מהמשתתפים קופץ בתורו. רובוקופ השופט אומר: "כרובי- אתה הקופץ הטוב ביותר". הטרול מתעצבן ואומר: "לא! אני הקופץ הטוב ביותר". בשלב זה מתבקשת הבובה (קרמיט) לומר מה קרה בסיפור- והתיאור של קרמיט הוא: "הוא אמר שהטרול הוא הקופץ הטוב ביותר" והילד.ה צריך.ה לשפוט האם קרמיט הבין את הסיפור ולהסביר לו מה קרה אם הוא טעה.
במקרה כזה, אם לילדות.ים יש הבנה כמו של מבוגרות.ים ש"הוא" אינו יכול להתייחס לשם העצם שמגיע אחריו, הן.ם אמורות.ים לשפוט את התיאור של קרמיט כשגוי ולהגיד שהוא אמר שכרובי הוא הקופץ הטוב ביותר. אבל אם ילדות.ים יקבלו את התיאור של קרמיט כנכון, זה אומר שעדיין אין להם הבנה כשל מבוגרות.ים.
מה מצאו קריין ושותפיו במחקר זה? גם מבוגרות.ים וגם ילדות.ים (בני/בנות 4-6 שנים) שופטות.ים תיאורים כאלה ודומים להם כלא נכונים!
זוהי עוד דוגמא לכך שילדות.ים מבינים עקרונות מורכבים בשפה, גם ללא הוראה ישירה של העקרונות הללו.
חגים שמחים וחזרה נעימה לשגרה,
מעבדת קו"ל.
